Le texte Le vocabulaire Les révisions
Baba Batra
Daf 29a
דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי בְּנוּ בָתִּים וְשֵׁבוּ וְנִטְעוּ גַנּוֹת וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן מַאי קָאָמַר אֶלָּא עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן הָכָא נָמֵי עֵצָה טוֹבָה קָא מַשְׁמַע לַן תִּדַּע דִּכְתִיב וּנְתַתָּם בִּכְלִי חָרֶשׂ לְמַעַן יַעַמְדוּ יָמִים רַבִּים
Traduction
Because if you do not say so, then when he states: ''Build houses, and dwell in them, and plant gardens, and eat the fruit of them'' (Jeremiah 29:5), what halakhic statement was he saying? Rather, he teaches us good advice, and here too he teaches us good advice. The Gemara comments: Know that this was mere advice, as it is written: ''And put them in an earthen vessel; that they may continue many days'' (Jeremiah 32:14). This is obviously good advice to preserve the items properly, and is not a halakhic statement. Therefore, this is not a proof that the presumption of ownership cannot be established in under three years.
Rachi non traduit
דאי לא תימא הכי. הרי שלח ירמיה לאותן שהיו בבבל שגלו עם יכניה י''א שנה קודם גלות צדקיהו בנו בתים ושבו כי לא תצאו משם עד מלאת לבבל שבעים שנה למה ליה להזהירם על זאת אלא עצה טובה קמ''ל דהוא משיא אותם הכא נמי עצה טובה בעלמא היא:
תדע. דכל עצמו היה יגע ליעצם עצה טובה דקאמר להו נמי מקום גניזת שטרותיהם היכן הם מתקיימים יותר:
אֶלָּא אָמַר רָבָא שַׁתָּא קַמַּיְיתָא מָחֵיל אִינִישׁ תַּרְתֵּי מָחֵיל תְּלָת לָא מָחֵיל
Traduction
Rather, Rava said a different reason: A person who sees another profiting from his field might waive his rights during the first year, and he might waive his rights for two years, but he will not waive his rights for three years. Therefore, if one does not lodge a protest by the end of the third year, it is tantamount to a concession that the land is not his.
Rachi non traduit
מחיל איניש. על פירות קרקעו לאדם האוכלן:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה כִּי הָדְרָא אַרְעָא תִּיהְדַּר לְבַר מִפֵּירֵי אַלְּמָה אָמַר רַב נַחְמָן הָדְרָא אַרְעָא וְהָדְרִי פֵּירֵי
Traduction
Abaye said to him: If that is so, when it becomes clear that the land is in fact owned by another and it is returned to its owner, it should be returned, save for the produce that the possessor consumed during the first two years, as the owner waived his rights to it. Why did Rav Naḥman say: The land is returned and the produce is returned?
Rachi non traduit
אלא מעתה. כיון דאתרי שנין מחיל תיהדר ארעא ממי שיצא עליו ערעור לסוף שנתים תיהדר ארעא לבעלים לבר מפירי דהא מחיל ליה עלייהו:
אלמה אמר רב נחמן. לקמן בשמעתין
[עד כאן פירוש רש''י זצ''ל מכאן ואילך פירוש רבינו שמואל ב''ר מאיר]:
אֶלָּא אָמַר רָבָא שַׁתָּא קַמַּיְיתָא לָא קָפֵיד אִינִישׁ תַּרְתֵּי לָא קָפֵיד תְּלָת קָפֵיד
Traduction
Rather, Rava said a different reason: A person is not particular the first year to lodge a protest, and he is not particular for two years, even though he does not waive his rights to the produce. He is particular to lodge a protest when he sees another profiting from his field for three years. Therefore, if one does not lodge a protest by the end of the third year, it is tantamount to a concession that the land is not his.
Tossefoth non traduit
שתא קמייתא לא קפיד וכו'. תימה מנא לן דר' ישמעאל דוקא יליף משור המועד ולא רבנן אינהו נמי מצי גמרי משור המועד דהיינו טעמא נמי דלעיל דגמר משור המועד דכיון דקפיד בג' זמנין ולא מיחה א''כ ודאי מכרה או נתנה לו וי''ל דלא דמי דודאי דר' ישמעאל דאזיל בתר אכילות שפיר מצי למיגמר משור המועד דמה התם הוחזק נגחן בג' פעמים אף כאן בשלש אכילות אם לא שמכרה לו היה מקפיד ואין זה וזה תלויים בשהוי זמן אבל לרבנן דתלוי בשהוי זמן כמה ישהה ויקפיד לא שייך למגמר משור המועד:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה כְּגוֹן הָנֵי דְּבֵי בַּר אֶלְיָשִׁיב דְּקָפְדִי אֲפִילּוּ אַמַּאן דְּחָלֵיף אַמִּיצְרָא דִידְהוּ הָכִי נָמֵי דִּלְאַלְתַּר הָוֵי חֲזָקָה וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי אִם כֵּן נָתַתָּ דְּבָרֶיךָ לְשִׁיעוּרִין
Traduction
Abaye said to him: If that is so, for people such as those of the bar Elyashiv household, who are particular even with regard to one who goes on the boundary of their field, here too, will you say that presumptive ownership is established immediately, as soon as one makes use of their property without their lodging a protest? And if you would say that is indeed the halakha, if so, you have subjected your statement to the varying circumstances of each case, as there will be a different length of time needed to establish the presumption of ownership depending on who the prior owner is. This is untenable.
אֶלָּא אָמַר רָבָא שַׁתָּא קַמַּיְיתָא מִיזְדְּהַר אִינִישׁ בִּשְׁטָרֵיהּ תַּרְתֵּי וּתְלָת מִיזְדְּהַר טְפֵי לָא מִיזְדְּהַר
Traduction
Rather, Rava said a different reason: A person is careful with his document detailing his purchase of land for the first year after the purchase, and he is also careful for two and three years. For more time than that, he is not careful and might discard the document if no one has lodged a protest concerning his possession of the land. Therefore, the Sages ruled that after three years have passed, he can prove his ownership by means of presumptive ownership.
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֶלָּא מֵעַתָּה מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא תִּיהְוֵי מֶחָאָה דַּאֲמַר לֵיהּ אִי מַחֵית בְּאַפַּאי הֲוָה מִיזְדְהַרְנָא בִּשְׁטָרַאי
Traduction
Abaye said to him: If that is so, a protest that is lodged not in his presence should not be a valid protest, and if three years pass with no protest in his presence, presumptive ownership should be established even if there was a protest lodged before other people. This is because the one possessing the land can say to the claimant: If you had protested in my presence, I would have been careful with my document and would not have discarded it.
Tossefoth non traduit
אלא מעתה מחאה שלא בפניו כו'. אור''י דליכא לאוקמי פירכא דאביי אלא כשהן בעיר אחת דאי בעיר אחרת היכי פריך דלא תהא מחאה ותהא חזקה אדרבה כיון דלא הויא מחאה לא הויא חזקה דהא אינו צריך לבא בעיר אחרת לפני המחזיק ולמחות כדמוכח לקמן:
דְּאָמַר לֵיהּ חַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ וְחַבְרָא דְחַבְרָךְ חַבְרָא אִית לֵיהּ
Traduction
The Gemara explains that this claim would not be accepted, because the claimant can say to him: Your friend has a friend, and your friend’s friend has a friend, and the assumption is that word of the protest reached you.
אָמַר רַב הוּנָא שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁאָמְרוּ הוּא שֶׁאֲכָלָן רְצוּפוֹת מַאי קָמַשְׁמַע לַן תְּנֵינָא חֶזְקָתָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים מִיּוֹם לְיוֹם מַהוּ דְּתֵימָא מִיּוֹם לְיוֹם לְאַפּוֹקֵי מְקוּטָּעוֹת וּלְעוֹלָם אֲפִילּוּ מְפוּזָּרוֹת קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
§ Rav Huna says: The three years that the Sages said are required to establish the presumption of ownership is referring to when he worked and profited from the field in consecutive years. The Gemara asks: What is Rav Huna teaching us with this statement? We learned this in the mishna: Their presumption of ownership is established by use for a duration of three years from day to day. The Gemara answers: Lest you say that the phrase: From day to day, serves to exclude partial years and to teach that each of the three years must be full, and actually even scattered, i.e., non-consecutive, years are sufficient, therefore, Rav Huna teaches us that the years must be consecutive.
אָמַר רַב חָמָא וּמוֹדֵי רַב הוּנָא בְּאַתְרֵי דְּמוֹבְרִי בָּאגֵי
Traduction
Rav Ḥama says: And Rav Huna concedes with regard to locations where they leave fields [bagei] to lie fallow by planting in alternate years, that the three years combine despite not being consecutive, as that is the manner in which owners profit from the land.
פְּשִׁיטָא לָא צְרִיכָא דְּאִיכָּא דְּמוֹבַר וְאִיכָּא דְּלָא מוֹבַר וְהַאי גַּבְרָא מוֹבְרַהּ מַהוּ דְּתֵימָא אֲמַר לֵיהּ אִם אִיתָא דְּדִידָךְ הֲוַאי אִיבְּעִי לָךְ לְמִיזְרְעַהּ קָא מַשְׁמַע לַן דַּאֲמַר לֵיהּ חֲדָא אַרְעָא בְּכוּלֵּיהּ בָּאגָא לָא מָצֵינָא לִינְטַר
Traduction
The Gemara asks: Isn’t it obvious that this is the halakha? The Gemara answers: No, it is necessary to state this with regard to locations where there are some people who leave the fields to lie fallow and there are some people who do not leave the fields to lie fallow, and this man left the field to lie fallow. Lest you say that the claimant can say to him: If it is so that the land is yours, you should have sown it, therefore, Rav Ḥama teaches us that the possessor can say to the claimant: I am not able to hire someone to guard one parcel of land within an entire field, and I acted like those who own other land in this location and let the field lie fallow.
וְאִי נָמֵי בְּהָכִי נִיחָא לִי דְּעָבְדָא טְפֵי
Traduction
And alternatively, the possessor can say to the claimant: In this manner of farming it is beneficial for me to farm, because the land produces more later, and I do not wish to plant year after year and weaken the soil.
תְּנַן חֶזְקַת הַבָּתִּים וְהָא בָּתִּים דְּבִימָמָא יָדְעִי בְּלֵילְיָא לָא יָדְעִי
Traduction
The Gemara clarifies Rav Huna’s statement that the presumption of ownership can be established only by consecutive use. We learned in the mishna about the presumptive ownership of houses. But with regard to the use of houses, where the witnesses attesting to its use know who uses the house only in the day, but they do not know who uses the house in the night, how then can one establish the presumption of ownership in the case of a house? The possessor’s use is not consecutive, as it is continually interrupted by the nights.
אָמַר אַבָּיֵי מַאן מַסְהֵיד אַבָּתִּים שִׁיבָבֵי שִׁיבָבֵי מִידָּע יָדְעִי בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא
Traduction
Abaye said: Who testifies about houses? Neighbors, and neighbors know who is inside in the day and in the night.
רָבָא אָמַר כְּגוֹן דְּאָתוּ בֵּי תְרֵי וְאָמְרִי אֲנַן אָגְרִינַן מִינֵּיהּ וְדָרֵינַן בֵּיהּ תְּלָת שְׁנִין בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא
Traduction
Rava said that there is another scenario in which one can bring witnesses with regard to the use of a house. This is such as when two people come and say: We rented the house from him and we lived in it for three years, in the day and in the night. This testimony substantiates that the house was used under the authority of the one who is attempting to prove that he has established the presumption of ownership.
אֲמַר לֵיהּ רַב יֵימַר לְרַב אָשֵׁי הָנֵי נוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן הֵן דְּאִי לָא אָמְרִי הָכִי אָמְרִינַן לְהוּ זִילוּ הַבוּ לֵיהּ אֲגַר בֵּיתָא לְהַאי
Traduction
Rav Yeimar said to Rav Ashi: How can their testimony be relied upon? These witnesses are biased in their testimony, because if they do not say this testimony, that they rented the house from the possessor for three consecutive years, we say to them: Go and give payment for the rental of the house to that one who is claiming ownership, as the one you paid has not established that he is the true owner.
Tossefoth non traduit
הני נוגעין בעדותן הן. ואם תאמר ואמאי הוו נוגעין בעדות הא איכא מיגו דה''מ אמרי פרענא לך אגר ואע''ג דבתר דתקון רבנן שבועת היסת לא מהימני לאסהודי בהאי מיגו כדאיתא בריש האיש מקדש (קדושין מג:) הכא דאמתני' קיימינן ואכתי לא ניתקנה שבועת היסת מאי פריך להימניה במיגו ויש לומר דהאי לאו מיגו הוא שיראים לומר פרענו לך כי שמא יזכה האחר ויתבע מהם פעם שנית [וע''ע תוס' שבועות מה:
ד''ה בעדים]:
אֲמַר לֵיהּ דַּיָּינֵי דִּשְׁפִילִי הָכִי דָּאיָנִי מִי לָא עָסְקִינַן כְּגוֹן דִּנְקִיטִי אֲגַר בֵּיתָא וְאָמְרִי לְמַאן לִיתְּבֵיהּ
Traduction
Rav Ashi said to him: Low-level judges rule this way. In other words, only a court composed of ignorant judges would accept the testimony of the renters of the house in a case where they are biased in their testimony. Nevertheless, Rava’s scenario is still possible, as, are we not dealing with a case where they are holding the money for the payment for the rental of the house, and they are saying to the court: To whom shall we give it? Therefore, they are not biased in their testimony, because they will pay the same amount, regardless of who the actual owner is.
אָמַר מָר זוּטְרָא וְאִי טָעֵין וְאָמַר לֵיתוֹ תְּרֵי סָהֲדִי לְאַסְהוֹדֵי לֵיהּ דְּדָר בֵּיהּ תְּלָת שְׁנֵי בִּימָמָא וּבְלֵילְיָא טַעְנְתֵיהּ טַעֲנָה
Traduction
The Gemara quotes a related statement. Mar Zutra said: And if the claimant claims and says: Let two witnesses come to testify for the possessor that he lived in the house three years in the day and in the night, his claim is a legitimate claim.
Tossefoth non traduit
אמר מר זוטרא אי טעין ואמר כו'. הקשה ר''י בר מרדכי לפ''ה כי לא טעין נמי אמאי לא נשאל מהן כי שמא אינן יודעין על הלילות שלא נוציא על פיהן שלא כדין דבכל עדיות אנו דורשין יפה וכאן נמי אמאי לא נחקור אותן מספק ולאו פירכא היא דכיון שהעידו על הימים אפי' יאמרו אין אנו יודעים על הלילות מסתמא כיון שדר בימים דר נמי בלילות אם לא שטוען המערער שבודאי לא דר ור''ח פירש דמר זוטרא קאי אפירכא דרב יימר דפריך נוגעין בעדותן הן וקאמר מר זוטרא אי טעין ואמר המחזיק לייתו תרי סהדי דדרו ביה שלש שנים ביום ובלילה והבו לי אגרא ונפקו ואזלו להו והנהו דדיירי ביה אחריני נינהו טענתו טענה ולא נוגעין בעדותן הן דלא דיירי בה השתא דמצי למימר להו הבו לי אגר ביתא אלא אינהו אמרו דיירנא ואינהו אמרו פרענו והפה שאסר הוא הפה שהתיר דאי בעו אמרי לא דיירנא ביה וליכא למימר דדילמא מכחיש להו שהוא לא היה יודע כלל שהיו דרים באותו בית ובסמוך לא גרסינן מודה מר זוטרא אלא ומודה רבא דבעי' שלש שנין ביממא ובליליא אם הנך עדים רוכלים המחזרים בעיירות אע''ג דלא אמרו דדרו ביה שלש שנין ביממא ובליליא אלא אמרי בידינו היה זה הבית שלש שנים רצופות אע''ג שימים רבים הם מחזרים בעיירות ולא היו בזה הבית עדותן עדות ור''ת גרס דדיירנא ביה שלש שנין ופירש דאביי ורבא תרוייהו סבירא להו דאין צריך להביא עדים על הימים ועל הלילות ורבא לא אמר ביממא ובליליא אלא להוציא המקשה מסברתו ולא לפלוגי אאביי אתא וקאמר מר זוטרא אם אמר העידוני סתם שדרתי ג' שנים בחזקת ימים ולילות אע''פ שלא ראו ממש כל הימים והלילות אלא שבחזקת כן מחזקין אותו שכל שעה שהיו נכנסים פעמים ביום ופעמים בלילה היו רואין אותו בביתו טענתיה טענה והוה ליה למימר עדותן עדות אלא אגב דנקיט ברישא דמילתיה אי טעין אומר נמי טענתיה טענה ומודה רבא וה''ה מר זוטרא ואביי ברוכלין המחזרין בעיירות אף על גב דלא טען טענינן ליה דאין צריכים להעיד שראו ממש שהרי הם מחזרין בעיירות ואין יכולין להעיד על הראיה אלא יעידו שבחזקתו היה זה הבית שלש שנים ימים ולילות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source